על פי חוק שחרור על תנאי, תשס"א-2001, רשאי אסיר שריצה לפחות שני שליש ממאסרו שעניינו ידון בפני וועדת שחרורים, וזו רשאית להמליץ על קיצור יתרת עונש מאסרו.
בפועל, על מנת שוועדת שחרורים, המכונה גם "וועדת שליש", תדון בבקשתו של אסיר לקיצור עונש מאסר, על האסיר להציג בפני הוועדה "תכנית שיקום". תכנית שיקום הינה תכנית שהוכנה על ידי איש מקצוע (עו"ס, פסיכולוג, קרימינולוג) ומפרטת מה יעשה האסיר לכשישתחרר – היכן יעבוד, היכן יטופל ועוד.
לעתים מפרטת התוכנית את הסיבות בעתין יש לדעת כותב התוכנית לשחרר את האסיר. כמו כן, לתוכנית יצורף אישור מצד המעסיק העתידי של האסיר על כוונתו והסכמתו להעסיק את האסיר.
בלא תכנית סיכויי השחרור בוועדה הינם קלושים ביותר. ב"פורום הפלילי" תמצא את המומחה אשר יסייע לבני המשפחה ולך בבניית תכנית שיקום אשר תקל על השתלבותך בחברה.
לרוב, אסירים שאינם זכאים לצאת לחופשות נאלצים גם הם לפנות למשקמים פרטיים שכן רק בפעמים נדירות נציגי הרשות לשיקום האסיר יגיעו לפגוש את האסיר בכלא. האסיר נדרש להגיע בחופשותיו לפגישה במשרדי הרשות לשיקום האסיר.
קושי נוסף, כיום האחריות על מציאת מקום עבודה מוטלת על האסיר עצמו עוד בהיותו במאסר, דבר שגורם קשיים רבים לאסירים רבים מטבע הדברים.
מחקרים לימדו שאסירים שלקחו חלק בתוכניות שיקום בכלא ולאחר השחרור הצליחו להיטמע בחברה כאזרחים נורמטיביים ולא לחזור ולפשוע.
אם נייחס לכך חשיבות עליונה נוכל לשפר את חיי כולנו, נוכל ליצור לעצמנו חברה בטוחה יותר וערכית יותר.