פוליגרף

התרגום העברי למכשיר פוליגרף הוא מכונת אמת. השימוש במכשיר נעשה בעיקר על מנת לבחון האם אדם דובר אמת או שקר. המכשיר מבוסס על בחינת תגובותיו הפיזיולוגיות של הנשאל בעת מתן תשובה לשאלה אותה הוא נשאל.

הבדיקה בוחנת את השינויים הבלתי רצוניים בלחץ הדם, קצב הדופק והמוליכות החשמלית של העור, שעה שאדם עונה לשאלה.

במסגרת בדיקת הפוליגרף ב”פורום הפלילי” יבדקו: חשדות לעבירות, הונאה מסווגים שונים ואימות החזקת נכסים שונים.

שימוש שכיח נוסף במכשירים אלה נעשה בתחום התעסוקה, בעת קבלת עובד למקום עבודה חדש, כמו גם בדרישה כי עובד יבצע בדיקה משום שנחשד בביצוע עוולה או עבירה.

הבדיקות נערכות במעבדה מוסמכת, בעלת רישיונות ומומחים מקצועיים ומנוסים מהטובים בארץ.

בסיום הבדיקה תערך חוות דעת מומחה לבתי משפט, במידת הצורך.

תהליך הבדיקה בפוליגרף

בזמן בדיקת פוליגרף, על הנבדק לשבת בצורה נינוחה כאשר מחוברים אליו חיישנים אשר מודדים תגובות פיזיולוגיות טבעיות. כל בדיקת פוליגרף חייבת להתחיל בכיול ואיפוס המדדים לפי כל נבדק ספציפי. לכן, בתחילת הבדיקה הנבדקים מתבקשים בדרך כלל לענות על שאלות חולין פשוטות למדי כאשר התשובות להן חייבות להיות ברורות ע”י “כן” ו- “לא” בלבד. לאחר שלב זה מתחיל שלב השאלות הממוקדות לעניין. השוואת המדדים אשר התקבלו בזמן אמירת האמת בשאלות החולין למדדים בזמן השאלות הממוקדות מביאה למסקנה האם האדם דובר אמת או שקר. מאחר ואדם אשר עונה בשקר לשאלה מסוימת מגלה שינוי במדדי הדופק, לחץ הדם, הנשימה וההזעה (גם באופן בלתי מודע) הרי שהשוואה זו מביאה להבחנה הרצויה בין אמת לשקר.


משמעות בדיקת פוליגרף בהליך פלילי –החוק והפסיקה מה אומרים?

סירוב להיבדק בפוליגרף – מה משמעותה?

“אין מקום לפקוד לחובת המבקש את העובדה שלא נבדק במכונת פוליגרף הואיל ובדיקה כזו אינה “עובדה או ראיה” קבילה העשויה לשנות את תוצאות המשפט” כלשון סעיף 31(א)(4) לחוק (חוק בתי המשפט)

מ”ח 8777/99 תמיר פלינק נגד מדינת ישראל.

תוצאות חיוביות בבדיקת פוליגרף – האם יהוו עילה למשפט חוזר?

“בדיקת פוליגרף אינה יכולה לשמש עילה למשפט חוזר (ע”פ 36/70 פ”ד כה (1) 339) (סעיף 8).”

מ”ח 4512/99 יגאל אייזין נגד מדינת ישראל.

“אין בתוצאות בדיקת פוליגרף כדי להקים עילה למשפט חוזר, שכן ראיה זו אינה קבילה ולא יכולה להיות מוגשת, באופן עקרוני – במשפט עצמו (סע’ 72).”

מ”ח 7929/96 אחמד כוזלי נגד מדינת ישראל.

האם הזכות לעיון בחומר החקירה כולל את כל תרשומת בדיקת הפוליגרף?

סעיף 74(א) לחסד”פ קובע את זכות העיון של הנאשם ב”חומר חקירה” ומטיל על התביעה חובה להעמידו לרשות הנאשם או סנגורו.

וזו לשון הסעיף:

74. (א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסנגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו”.

חומר חקירה, מהו? האם תרשומות בדיקת פוליגרף במלואן הן חומר חקירה שחובה למסרו לידי ההגנה?

בג”צ 620/02 התובע הצבאי הראשי נגד בית הדין הצבאי לערעורים (אל”מ רחמים כהן)

בית המשפט:

“יש לתת את הדעת למכלול השיקולים הכרוכים בחשיפתו של החומר המבוקש. יש לתת משקל הולם לזכותן של המתלוננות לפרטיות ולכבוד, ולאינטרס הציבורי שעדים ומתלוננים לא יירתעו מפני הסכמה לשתף פעולה בבדיקות פוליגרף”.

בתיק הנדון:

“מדובר בשאלות אישיות למתלוננות, שכולן משמשות רק למטרות הקשורות בטכניקות הבדיקה ושאינן קשורות כלל לנושא האישום.

במקרה כזה, בו הזיקה והרלוונטיות של החומר לנושא האישום ולהגנת הנאשם אינה נראית לעין…”

החלטה:

התביעה במשפטו של המשיב אינה חייבת למסור לסנגוריה חלקים נוספים מדו”ח בדיקת הפוליגרף מעבר לאותם פרטים שנמסרו כבר.

הסתמכות על ממצאי הפוליגרף – אבחנה בין מעצר חשוד לעומת מעצר נאשם עד תום ההליכים.

בש”פ 3982/02 אסף מצרי נגד מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי:

ניתן להסתמך על בדיקת פוליגרף לעניין החלטה האם לעצור חשוד לצורכי חקירה, בעוד שלא ניתן להסתמך על בדיקה זו, כאשר נבחנת השאלה האם יש לעצור נאשם עד תום ההליכים.

הנימוק:

בדיון במעצרו של נאשם – בניגוד לחשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, ביהמ”ש בוחן אך ורק חומר ראיות שמותר להגישן כראיה בעת המשפט עצמו.

בש”פ 3982/02 אסף מצרי נגד מדינת ישראל

בית המשפט העליון:

ממצאיה של בדיקת פוליגרף אינם בגדר הנתונים שניתן להסתמך עליהם, כאשר נבחנת השאלה בדבר קיומן של ראיות לכאורה לצורכי בקשה למעצר עד תום ההליכים.

הנימוק:

תוצאותיה של הבדיקה לא יהוו ראיה כשרה בעת שמיעת התיק העיקרי

(בש”פ 7063/01 הנ”ל ; בש”פ 7898/01 בורקאן נ’ מדינת ישראל (לא פורסם)